במהלך שני העשורים האחרונים, באר יעקב עברה שינוי דרמטי: מיישוב קטן ומוזנח לעיר מתפתחת ומבוקשת בגוש דן. התפיסה הציבורית נוטה לייחס את השינוי בעיקר לפרויקטים למגורים – אך בפועל, הגורם המרכזי שאיפשר את קצב הפיתוח לא היה בנייה של דירות חדשות, אלא הקמה מוקדמת של מערכות תשתית מתקדמות.
בלי רשת כבישים משודרגת, פתרונות ביוב עצמאיים, וחיבור מוקדם למערך התחבורה האזורי – באר יעקב לא הייתה הופכת לעיר שמושכת אליה אלפי משפחות חדשות.
"בלי תשתיות אין עיר, אין אישורים, ואין קהילה. מי שלא מקדים לטפל בתשתיות, משלם את המחיר שנים קדימה", אומר פרדי רובינסון, הבעלים של קבוצת רסידו, מהיזמים המרכזיים שפעלו בבאר יעקב בשנות הפריצה. לדבריו, ההחלטה להשקיע בתשתיות עוד לפני שהונחה לבנה אחת, הייתה מהלך אסטרטגי שנועד לאפשר פיתוח מהיר אך יציב.
כבישים, מחלפים ונגישות אזורית
אחת מהפעולות הראשונות שבוצעו במסגרת הפיתוח הייתה הסדרת מערך תחבורה אזורי: חיבור באר יעקב לדרך 431, כביש 44, ולצירי תנועה שמובילים מזרחה ומערבה למרכז הארץ.
העבודה כללה לא רק פתיחת דרכים חדשות אלא גם חיבור פיזי לשכונות עתידיות, מהלך שאיפשר לאזורים חדשים לצמוח במהירות. בשונה מאזורים שבהם נבנות שכונות ואז מחפשים פתרונות תחבורתיים, בבאר יעקב החיבור התחבורתי הוקדם לשלבי התכנון הראשוניים.
מוסדות ציבור ותשתיות חיוניות
במקביל לפיתוח המגורים, הוקמו בתי ספר, גני ילדים, מרכזים רפואיים, ומבני ציבור נוספים. העובדה שתשתיות חינוך ובריאות הוקמו במקביל לבנייה, ולא בדיעבד, חיזקה את האטרקטיביות של העיר למשפחות צעירות.
ההשקעה במוסדות ציבור יצרה עוגן קהילתי, והפכה את המעבר לבאר יעקב לאפשרות אמיתית עבור אוכלוסיות ממעמד הביניים, שחיפשו שילוב בין מחיר נגיש לאיכות חיים.
טיפול מוקדם בשפכים – תשתית ששינתה את כללי המשחק
אחת התשתיות הקריטיות שהוקמו הייתה פתרון עצמאי לטיפול בשפכים. בשלב מוקדם יחסית, היזם פרדי רובינסון, הבעלים של קבוצת רסידו, קידם את הקמת מתקן טיהור השפכים איילון.
המט"ש (מתקן טיהור שפכים) אפשר להפריד את באר יעקב מהתלות בשפד"ן (מערכת הטיהור האזורית הגדולה), ולפתוח את הדרך לאישור פרויקטים חדשים בקצב מואץ.
ללא פתרון כזה, לא ניתן היה להוסיף אלפי יחידות דיור חדשות, ולא הייתה נרשמת הצמיחה המהירה בתושבים ובפרויקטים באזור.
שינוי תפיסה בתכנון עירוני
המקרה של באר יעקב מצביע על מגמה חדשה בתכנון עירוני בישראל: תשתיות הן לא שלב תומך, הן תנאי ראשוני.
פיתוח כבישים, טיפול בשפכים, והקמה מוקדמת של מוסדות ציבור, יוצרים סביבה שמושכת אוכלוסייה, מייצרת ביקושים, ומעצימה את הערך הנדל"ני.
כאשר תשתיות מוקמות יחד עם המגורים, ולא בדיעבד, הפיתוח העירוני מתבצע בקצב מהיר יותר, תוך יצירת מרקם חיים יציב ואטרקטיבי.
