חרדה היא מצב שכיח בכל שכבות הגיל, והיא יכולה גם לפגוע בילדים בכל הגילים. כהורים זו מחויבותינו לדאוג לילדינו ולזהות מצבים בעייתיים. ילד שחווה חרדה זקוק לסיוע מההורים בזיהוי הבעיה כיוון שלא תמיד הוא יוכל לזהות את הבעיה בעצמו. זיהוי מהיר וטיפול נכון בחרדה הם חיוניים, ולכן הורה אשר מודע לתסמינים ויודע מה צריך לעשות במקרה שאכן ילדו סובל מהבעיה, יוכל לספק לילדו את התמיכה הדרושה לו. במאמר זה נדבר על חמש דרכים לזהות חרדה אצל ילדים ונספק טיפים כיצד לתמוך בילדכם בתהליך.
מהי חרדה?
חרדה היא ביטוי פסיכולוגי נפוץ הנגרם מלחצים ומפחדים, שיכול להיות מועיל במצבים מסוימים. זוהי התגובה הטבעית של הגוף ללחץ ולסכנה, המכינה את הגוף לפעולה. עם זאת, כאשר החרדה הופכת מוגזמת ומתמשכת, היא עלולה להפריע לחיי היומיום של הילד ולהשפיע על יכולתו ללמוד, ליצור קשרים חברתיים ולתפקד כרגיל.
חשוב להבין שחרדה אצל ילדים יכולה להתבטא בדרכים שונות. חלק מהילדים עשויים להיות מכונסים ונמנעים, בעוד שאחרים עשויים להיות תלותיים או עצבניים. חרדה יכולה להשפיע גם על דפוסי השינה של הילד, על התיאבון שלו ועל הבריאות הגופנית שלו.
זיהוי הבעיה
1. שינויים בהתנהגות
ילדים החווים חרדה עשויים להפגין שינויים בהתנהגות, לדוגמה עצבנות יתר, הימנעות מפעילויות או מקומות מסוימים, או קושי לישון. הם עשויים גם להיות מכונסים ושקטים יותר, או להפגין הדרדרות פתאומית בציונים.
2. תסמינים פיזיים
חרדה אצל ילדים יכולה גם לגרום לתסמינים פיזיים, כגון כאבי בטן, כאבי ראש או קצב לב מהיר. תסמינים אלה עשויים להופיע ללא כל סיבה פיזית נראית לעין ועלולים להחמיר בתגובה ללחץ או בהתקפי חרדה.
3. דאגה מוגזמת
סימן נפוץ נוסף לחרדה אצל ילדים הוא דאגה מוגזמת. ילדים עשויים לדאוג לגבי דברים שאינם בשליטתם, כגון אסונות טבע, בטיחות יקיריהם או ביצועים בבית הספר. דאגה זו עלולה להפריע לפעילות היומיומית שלהם ולגרום להם להיות עסוקים בפחדים שלהם.
4. פרפקציוניזם
ילדים הסובלים מחרדה עשויים גם להיות פרפקציוניסטים, לשאוף למצוינות בכל תחומי חייהם. בעוד ששאיפה למצוינות אינה בהכרח דבר רע, פרפקציוניזם יכול להיות בעייתי כאשר הוא קיצוני וגורם ללחץ מיותר.
5. נסיגה חברתית
לבסוף, חרדה אצל ילדים עלולה לגרום לנסיגה חברתית, מה שמקשה עליהם ליצור ולתחזק מערכות יחסים עם בני גילם. ילדים עשויים להיות מודעים מדי לעצמם, לחשוש שישפטו אותם או שידחו אותם, או להרגיש לא בנוח במצבים חברתיים. הם עשויים גם להתקשות להביע את מחשבותיהם ורגשותיהם, מה שמוביל לתחושות של בדידות עמוקה.
טיפול בחרדה אצל ילדים
אם אתם חושדים שילדכם סובל מחרדה חשוב לפנות לעזרתו של איש מקצוע. פסיכולוג ילדים מומלץ יכול לספק אבחון מדויק ולפתח תוכנית טיפול המותאמת לצרכי ילדכם. הינה כמה אפשרויות טיפול בחרדה אצל ילדים:
- טיפול קוגניטיבי-התנהגותי: טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) הוא סוג של טיפול המשמש לעיתים קרובות בטיפול בחרדה אצל ילדים. CBT מסייע לילדים לזהות ולשנות דפוסי חשיבה שליליים התורמים לחרדה שלהם. המטפל יעבוד עם ילדכם כדי לפתח אסטרטגיות התמודדות, כגון נשימות עמוקות או הרפיית שרירים מתקדמת, שניתן להשתמש בהן כאשר הם חשים בהתקף חרדה.
- טיפול במשחק: טיפול במשחק יכול להועיל במיוחד לילדים צעירים שעשויים להתקשות לבטא את עצמם מילולית. במהלך הטיפול, הילד יעסוק בפעילויות שנועדו לעזור לו לחקור ולעבד את רגשותיו.
- תרופות: במקרים מסוימים, תרופות עשויות לשלוט בתסמיני החרדה. עם זאת, תרופות שמורות בדרך כלל למקרים הקשים ביותר, למשל ילדים עם חרדה קשה המפריעה לחיי היום יום שלהם. חשוב לציין שמדובר בתרופות מרשם אותן רק איש מקצוע יכול לתת ויש לשלב אותן עם אחד משקר הטיפולים המוצעים.
- שינויים באורח החיים: שינויים פשוטים באורח החיים יכולים להיות מועילים בשליטה בחרדה. עודדו את ילדכם לעסוק בפעילות גופנית סדירה, לאכול תזונה בריאה ולישון מספיק. כמו כן, ודאו שלילדכם יש שגרה קבועה והגדירו ציפיות לביצועים מציאותיים וברי השגה.
- טיפול משפחתי: חרדה יכולה להשפיע על המשפחה כולה, וטיפול משפחתי יכול לעזור בזיהוי הבעיה ובטיפולה. טיפול משפחתי יכול גם לעזור לשפר את התקשורת, לחזק את מערכות היחסים ולספק תמיכה לכל המעורבים.
לסיכום
אם אתם חושדים שילדכם חווה חרדה שימו לב לשינויים בהתנהגות, תסמינים פיזיים, דאגה מוגזמת, פרפקציוניזם ונסיגה חברתית. פנייה לעזרה מקצועית בכלל ופסיכולוג ילדים בפרט, יכולה להבטיח אבחון נכון ותוכנית טיפול המותאמת לצרכי ילדכם. אפשרויות הטיפול בחרדה אצל ילדים עשויות לכלול טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, טיפול במשחק, תרופות, שינויים באורח החיים וטיפול משפחתי. עם התמיכה והטיפול המתאימים, ילדכם יכול ללמוד לשלוט בחרדה שלו ולהשיג שלווה.
המידע באתר הוא לא חוות דעת רפואית או המלצה רפואית מכל סוג שהוא, כדי לקבל את הטיפול המדויק לצורך הטיפול בבעיה יש לפנות לרופא ו/או למומחה בלבד.
