עכשיו שהבחירות חזרו להיות שוב בכותרות, בוודאי יצא לכם לשמוע לא מעט אודות חוק ההסדרים, ואם עוד לא יצא לכם, היו בטוחים שבהמשך הדרך הדברים יצוצו. אז במה מדובר, על מה החוק משפיע, מדוע הוא כה שונה מכל חוק אחר, האם הוא טוב, כיצד הוא מהווה כלי כלכלי ובאופן כללי מה מעניין וחשוב לדעת בנושא? לרשותכם 5 עובדות שיעשו לכם סדר בדברים.
חוק יוצא דופן
אין שאלה שכל חוק עומד בפני עצמו, אך אם נבקש להצביע על הבדל מהותי שנוגע לחוק, נציין שהוא אולי החוק היחידי שנוגע לשורה של חוקים ותיקוני חקיקה, כאשר כולם נוגעים למגוון נרחב של נושאים כלכליים, אותם הממשלה מבקשת לאשר בכנסת, מתוך מטרה להקנות תוכניות כלכליות. מכאן כפי שמתחיל להתבהר, מדובר בחוק ייחודי שנוגע בשלל נושאים כלכליים, ועל כן מי שמחפש מידע על חוק ההסדרים תוכלו למצוא מידע בקישור.
חוק שמושך ביקורת משמעותית
חוק ההסדרים ידוע במספר שמות. בין היתר ידוע "כחוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל" ו"כחוק המדיניות הכלכלית". בתחילת דרכו (1985) נועד לסייע בשעת חירום, מתוך מטרה לייצב את המשק. מאז ועד היום החוק מלווה את חוק התקציב. עם זאת, כיוון שהוא נוגע לרפורמות מרחיקות לכת ובמקביל דנים בו יחסית מהר, רבים מחזיקים עליו בטן מלאה. התחושה היא שנושאים חשובים אינם מקבלים סיכוי הוגן לעבור דיון מעמיק. חוק ההסדרים מאז ומעולם היו נתון לביקורות ועורר אינספור מחלוקות. הטענות העיקריות לגביו נוגעות לחוסר המקצועיות שבה החוק מתקבל, משמע ברוב המקרים אינו מאפשר לחברי הכנסת לקיים דיון מעמיק. עובדה זו בין היתר מובילה לאי שקיפות ולחוסר יכולת להעביר ביקורת ציבורית, עובדה שפוגעת בערכי הדמוקרטיה.
הקשר של חוק ההסדרים לבחירות
בתקופה זו שבה ידענו בחירות רבות, ראוי להצביע על קשרו של חוק ההסדרים. לרוב נהוג לאחד בין דיונים שנוגעים לחוקי תקציב לבין חוק ההסדרים. אי לכך אי אישורו של חוק ההסדרים עשוי להוביל לפיזור הכנסת. מסקנה? הצמדתו לחוק התקציב מאפשר לוודא שחברי הקואליציה יתמכו בדברים, מתוך חשש לאבד את מקומם.
חוק ההסדרים לאורך השנים
היו שנים שבהן כמעט והצליחו לקבוע שחוק ההסדרים יעסוק רק בנושאים שנוגעים באופן ישיר לענייני תקציב, ושסעיפים שמתקנים חוקים ידונו רק בוועדה המקורית שבה החוקים נידונו. נוסף לכך, נרשמה התייחסות לתוקף, ניסו שתוקף ההוראות יוגבל למשך כשנה. עם זאת רק במאה ה-21 נרשמה התקדמות, תוך רצון לקיים דיונים מעמיקים בכל מה שנוגע למדיניות תקציבית כלכלית. בשנת 2006 היועצת המשפטית לכנסת הציעה מנגנונים מוסדרים לטובת נדבכים בחוק שנדרשים לעבור מסלול חקיקה רגיל, וזאת מתוך מטרה לבחון האם מתקיימת זיקה ישירה בין שנת הכספים להצעת החוק. ב-2008 המליצו לקצץ בכמות הסעיפים שנדרשו לבחון, וזאת במסגרת חוק ההסדרים.
4 הבדלים עיקריים לעומת חוקים רגילים
אם נשווה בין חוק ההסדרים לחקיקה של חוקים רגילים, נמצא ארבעה הבדלים מובילים. ראשית נציין שבעוד שמאחורי חוק רגיל עומד המשרד הממשלתי שממונה על יישום החוק, הרי שבמקרה זה תמיד נמצא שמשרד האוצר הוא היוזם. מעבר לכך, כאמור חוק ההסדרים אנו עוסק בנושא יחיד, אלא בשלל נושאים. משנת 1998 מרבית הסעיפים נידונים בוועדת הכספים, וזאת גם אם הם אינם נוגעים לכך באופן ישיר. כמו כן, במקרה זה לא ידונו בחוק ככול הנדרש, אלא לרוב בין חודש אוקטובר לסוף חודש דצמבר הדברים יעלו על הפרק וייחרצו לכאן או לכאן.
